בתוך הכאוס הגדול, אליה היינו שותפים בימים האלו, כאשר יד ה' הייתה בערי הקודש של ארצינו הקדושה – נחשף עם ישראל לרוח חדשה של עשייה התנדבותית הרואית שליכדה את העם היושב בציון. אחרי שנים של נהירה לכיוון האגואיזם והאנוכיות, פתאום אתה מגלה איך רוח הנתינה וההתנדבות כובשת את כל חלקי העם, ראינו והשתוממנו לנוכח מעשי הצדקה והחסד של הציבור החרדי, הדתי-לאומי והחילוני, זו כלפי זו ובתוך הקהילה עצמה, פלאי פלאים.

מי שלא ראה את מעשי הצדקה והחסד של עובדי ומתנדבי מגן-דוד-אדום, בעשייה התנדבותית סיזיפית 24 שעות ביממה וברציפות מעייפת בתתי-תנאים. כמו של איחוד-הצלה, של עזר-מציון וזק"א, כמו אלפי המתנדבים של "לב אחד", ידידים וכל ארגוני החסד האחרים, כמו מעשי החסד ההרואיים של פרטיים ושל ההתארגנויות של הפעילים החברתיים, כן, של תנועת התעוררות וירושלמים במועצת העיר ירושלים וכדומה – אי אפשר לעמוד אדישים למול המחזות שראינו, נוכח רוח ההתנדבות שירדה לעולם, ואין מספיק מילים לתאר את רוב הטוב והיופי והקסם שבדבר.

עלתה בי המחשבה, ושאלתי את עצמי ואת חברי ומכירי, מנין הדבר הזה בא ומגיע?! חשבנו ותהינו, הלא זה בדיוק ההיפך לרוח הפוליטי הנושבת בעם בשנים האחרונות?! אנחנו הרי מכירים את מפלגת "יש עתיד" וכדומה שקמה מתוך ראייה אגנוצנטרית, לכיס שלי, לבית שלי, לדירה שלי ולחיים הטובים שלי, למעמד הביניים, שיוכלו לצאת לחופשה לחו"ל פעמיים בשנה? הרוח הקפיטליסטית הקיצונית הפושה במדיניות הממשלות השולטות בארץ בתקופה האחרונה, של מחיקת הערבות ההדדית, של הרס מדיניות הרווחה, תחרות חזירית אגרסיבית של האני ושל רכושי ומעמדי והאינטרסים שלי.

אמרנו, אולי זוהי התגובה האינסטינקטיבית של המצפון והרוח היהודי הנקי והטהור לכל מה שהמדיניות הרשמית הזו מדברת?! סוג של קונטרה למדיניות הקפיטליזם החזירית ומחיקת האידיאלים של הערבות ההדדית שכל כך חשוב ונצרך לזהותו של העם היהודי שתקע אהלו בציון וירושלים.

דבר בעתו מה טוב. קראנו השבת פרשת ויחי, העסוקה בעיקרה במוות. ובאופן די אירוני, כותרתה של הפרשה היא כותרת של "חיים" – "ויחי יעקב". הדברים מצריכים הסבר!

אנו מוצאים ביטויים מאוד חזקים במקרא לגבי יעקב אבינו ע"ה. בפרשה הקודמת נאמר: "ותחי רוח יעקב אביהם", ולפני זה "ותפעם רוח יעקב", ואמרו לנו חז"ל יעקב אבינו לא מת, כי "חייו האמיתיים של יעקב מתמצים בזה שזרעו בחיים". ולכן הפרשה שעוסקת במיתת יעקב נקראת "ויחי יעקב" – דווקא אז, אחרי פטירת יעקב ניכרת הנצחיות האמיתית של יעקב.

את מידת התפארת של יעקב אבינו ראינו השבוע בכל שכבות העם היושב בציון, ולתשומת לבם של ראשי המדינה ופרנסיה.